נדמה כי הקיץ האחרון הראה לנו כי מאבק איננו קונספט רומנטי, זר ומנותק להוויית חיינו היומיומית, כלומר כי המאבק הינו  בגדר אפשרות ריאלית למעורבות פעילה וישירה, בלתי מתווכחת, של בני אדם ובין בני אדם באשר הם, כזו אשר נועדה להשפיע  על מערכות חייהם המשותפות. מה מקומו של הקולנוע במאבק כזה? האם הוא מדבר בשפתו, עמו או עליו? מה תפקידו וכיצד משתקפים דרכו מאבקים בעולם?

הסדרה 'קולנוע מאבק' תנסה לגעת בכל אלה תוך דיאלוג עם ההתפתחיות במאבק החברתי בארץ ובעולם ואף תיתן במה לדמויות מרכזיות בו, כשכל סרט ילווה בהרצאה ודיון שיונחו על ידי דמויות מפתח מהמאבק, הקולנוע, או שניהם.

 

המפגש השלישי בסידרה 
23.2.2012

הסרט:

_____________________________________________________________________________

המפגש השני בסידרה 
12.1.2012

הסרט:
חוסם הפרסומות 

( ישראל 2009 )

 

שיחה מקדימה עם:
יובל שור

במאי הסרט

'למי שייך המרחב הציבורי?'

יום חמישי 12/1 בשעה 21:00
אולם סינמטק חיפה - מרכז הכרמל, שדרות הנשיא 142, חיפה.

להזמנת כרטיסים   048104229   048104302   ובקופה בערב המפגש.

---

מפגש ראשון 1.12.2011
21:00

הסרט:

אמאדור Amador

ספרד (2010)

http://www.mouse.co.il/CM.movies_item_movie,519,212,10763,.aspx

הבמאי פרננדו לאון דה ארנואה על הסרט: מרסלה חושבת שהחיים הם עניין של הזדמנויות. הגבר הזקן בו היא מטפלת במהלך הקיץ מת, והדבר הנורא הוא שהוא מת מוקדם מדי, חודש לפני שמותו היה מתאים לתוכניות שלה. המוות שלו משאיר אותה מובטלת, בלי אמצעים לשרוד. 
אמאדור הוא סרט על החיים, על מצבים בחיים שגם המוות לא יכול לעצור אותם. כל החלטה המתקבלת מתקבלת בשמם של החיים, למען החיים. זה הדבר המוביל את הסיפור, המנוע שלו, הסיבה להתחלה שלו ומה שמסיים אותו. החיים וההכרח.אני מתכוון לחיים כתערובת של תקווה ואשמה, כאב וצורך. החיים באותיות גדולות. החיים שגורמים לנו לבכות בחתונות ולצחוק בלוויות. החיים המערבים שמחה וכאב. החיים עם מעט מוות כמובן, ולעיתים עם זמן נוסף הניתן לנו.הסרט הזה, למרות שהוא לעיתים שקט ואולי קודר, הוא הסרט הקליל ביותר שעשיתי. כיון שהוא עוסק במרדף אחרי החיים, בדיוק כמו שעושה גיבורת הסרט מרסלה. עם ייאוש גדול, אבל עם יכולת להעניק משמעות גם למות. מרסלה מנסה לפתור פאזל מסובך מאד, אותו פאזל שחייה הפכו להיות. היא מתמודדת עם דילמה מוסרית, האם עלינו ללכת בעקבות המצפון שלנו או בעקבות הצרכים שלנו. הסרט מתייחס למאבק האתי בין מה שאנחנו לבין מה שהמציאות מאלצת אותנו להיות. המאבק בין הבושה ליושרה. לאורכו של הסרט וכשנחשף הספור מרסלה תגלה שאנחנו באופן מוחלט תוצר של ההחלטות שאנחנו מקבלים. החלק הקשה ביותר הוא לא לקבל את ההחלטות אלא לחיות איתן. רציתי לעשות את הסרט הזה כיון שאני משוכנע שמה שקורה בו יכול להתרחש עכשיו, בכל שכונה בכל עיר. מוכרחה להיות איזו אישה המתמודדת עם החלטות קשות במיוחד, המוכתבות על ידי מציאות קשה . אנחנו יכולים לשמוע את קולה המתוח בתחנת הרדיו בתכנית לילה, לוחשת את הספור שלה למנחה זר. לבדה ללא כיון ברור, מחפשת עזרה ועצה. לא בטוחה מה עליה לעשות ואיך עליה לנהוג. השם שלה אולי אינו מרסלה אבל זו אותה אישה בדיוק. אמאדור קשור לזמנים הקשים שאנו עוברים כולנו יחד. מנקודת מבטם של אנשים עבורם זמנים קשים אינם דבר חדש. אנשים שההתמודדות היומיומית הקשה שלהם אינה תלויה בתהליכים בבורסת המניות או בכותרות העיתונים. כיון שזו מציאות שהם חיים איתה זמן רב. מציאות שקיימת בחייהם כמו שהיתה קיימת בחיי הוריהם, בארצות מהם הגיעו. מציאות שמלווה אותם גם לארצות אליהן הגרו, מציאות ממנה ניסו לברוח וטופחת על פניהם במקום החדש. הן מגיעים מצדו השני של המזל. המאבק שלהם הוא מאבק אין סופי וללא פרסים, נגד החיים עצמם. הם נצמדים לכל מצב שנדמה להם שיוכל להושיע אותם אבל אינם חוששים ליפול, כיון שהם למדו לספור עד 10 לפני ואחרי הנפילה.

 

***********************

ההרצאה:

 

'נשים דורשות צדק תעסוקתי'

לימור ארון  המכללה החברתית-כלכלית וכוח לעובדים

גליה אביאני מרכז מהות

יום חמישי 1/12 בשעה 21:00
אולם סינמטק חיפה - מרכז הכרמל, שדרות הנשיא 142, חיפה.
לאירוע בפייסבוק לחצו כאן.

להזמנת כרטיסים   048104229   048104302   ובקופה בערב המפגש